מעבדות לחירות
חג הפסח הוא חג החירות. החג בו יצאו בני ישראל מעבדות לחירות.
זו גם ההזדמנות שלנו לבדוק האם אנו חשים משועבדים ולבחור בחירות.
מהי העבדות שלנו?
האם אנחנו משועבדים למקום העבודה? לבוס שלנו?
האם אנו חשים משועבדים למסגרת הנישואין? לזוגיות? (כן)
האם הילדים שלנו משעבדים אותנו?
האם אנחנו מרגישים משועבדים כספית? האם יש לנו חובות?
למה כל אלו הם נושאים שאנחנו מחשיבים לגורמי שיעבוד ומהו בעצם החופש הזה שאליו אנחנו כל כך כמהים?
למרבית האנשים חופש זו ההרגשה שאני יכול לעשות מה שאני רוצה מתי שאני רוצה ללא כל מגבלות זמן, אילוצים כלשהם ביניהם כספיים. האומנם?
האם חופשה חלומית במלון יוקרתי אינה כפופה למסגרות כלשהן?
הרי גם הספא נסגר בשעה מסוימת, ובלילה אנחנו בוחרים לנוח ולא לנסוע לטייל, בלילה הזמנות מהמטבח הן דלות ואנחנו כפופים לשעות פתיחת המטבח גם במסעדות. גם בחופשה יש לנו מגבלות של זמן, מקום, אילוצים משפחתיים או קבוצתיים. למה שם אנחנו מקבלים את המגבלות?
למה שם על אף המגבלות, נשמרת תחושת החופש?
כי נדמה לנו שחרף כל ההגבלות בכל זאת אנחנו עושים את מרבית הדברים בדרך שלנו.
האם זה אפשרי גם בחיי היום- יום?
האם אני לא יכול לקחת לעצמי את החופש לעשות דברים באופן שאני רואה אותם במקום העבודה? בצורה שאני חושב שהם נכונים? בצורה שתסב לי נחת ותרגש את הסובבים ביצירתיות?
האם אני יכול לקחת לעצמי את החופש בזוגיות ולעשות דברים יוצאי דופן כאילו הייתי כרגע בחופשה במלון חמישה כוכבים? (ארוחה במסעדה טובה לבושים במיטב הבגדים תעשה זאת, או אולי בילוי זוגי בספא למשך שעתיים וגם טיול משותף...)
האם אני יכול לתת לילדי את החופש לדרוש ממני עד גבול מסוים? האם הצבת הגבול הזה תמנע מהם את החופש? האם היא תעניק לי חופש מסוים?
במילים אחרות כולנו יכולים לקחת חופש בחיי היום יום אם רק נדע לתת חופש להרגלים ולדפוסים שאנו מקובעים בתוכם.
במקום לשקוע במר גורלנו, להתרכז בכבלים ובמגבלות ולהביט רק פנימה כדאי במובן מסוים להביט החוצה ולראות את האפשרויות הגלומות בלקיחת אחריות על חיינו ועל בחירותינו.
ובאופן הזה לקיחת אחריות על חיינו היא באמת לבחור בחופש.
גם כשבני ישראל יצאו ממצרים – יצאו לכאורה מעבדות הם יצאו כדי לקבל את התורה שיש בה משום לקיחת אחריות.
לעיתים אנו חוששים לקחת אחריות. לקחת אחריות על העבודה שלנו, לעשות דברים באופן שונה היא לעיתים לאבד את הנוחות שבשגרתי ובמוכר.
לקחת אחריות על הזוגיות היא לעיתים לוותר על השגרה ולהיות מפתיע ויצירתי – מה שידרוש קצת יותר מאמץ....
לקחת אחריות בחיים משמעו לבחור ולעמוד מאחורי הבחירה הזו.
אבל בלקיחת האחריות נמצא החופש האמיתי. בבחירה שלנו איך לעשות את הדברים ומאיזו זווית לראותם מבלי להיות שבויים במוסכמות, ובדפוסים קודמים.
אני מזמינה אתכם לקחת אחריות, להתבונן היכן גלומות האפשרויות ולצאת לחופשי.
חג שמח!
